החיים מציעים אין סוף בחירות,אנו בוחרים כיצד להתמודד, המציאות שאינה רצויה היא
לא גזרה משמיים, חלקנו בוחרים לקטר ולא לעשות כלום, חלקנו מנסים לשנות את המציאות
ולהילחם בטחנות רוח וחלקנו בוחרים להתנתק מהמציאות הקיימת ולבנות מציאות חדשה ואיתה גם התקווה.
אופירה אישה נאה בתחילת שנות ה 50 לחייה, גרושה ואם ל 3 הגיעה לאימון אישי ובקשה
לשפר את התקשורת עם ילדיה, בפרט עם בן הזקונים שהתרחק ממנה מאז גירושי הוריו
שנתיים קודם לכן. היא סיפרה גם שבכל פעם שניסתה להתקרב אליו הוא דחה אותה ולשאלותיה הוא השיב בקצרה "כן", ו"לא". והסתגר בחדרו.
היא חיפשה דרך ל"הגיע אליו". המציאות כפי שהייתה הקשתה עליה לתפקד, התסכול חוסר אונים התגברו "הקרקע נשמטת מתחת לרגלי" כך תארה.
במהלך האימונים התבהרה התמונה אופירה היא זו שיזמה את הגירושים וניתקה את הקשר עם האב
הבן שהיה קשור לאביו כעס על אימו ובשתיקתו זה התבטא, את האב הרבה לבקר ונהג לשוחח עימו ארוכות.
במהלך האימונים אופירה הבינה שהיא צריכה ולשנות את התנהגותה ולהיעזר בסביבתה הקרובה
עם האב שהיה החוט המקשר עם בנה חידשה את הקשר ואף שתפה אותו במצוקותיה, להפתעתה הוא שמח לסייע לה ולבקשתה הוא החל לבקר את ילדיו בביתם, והצטרף אליהם לארוחות חג. עם הבן יזמה פגישה מחוץ לבית שם שיתפה בתחושותיה, הבן שהופתע מהתנהגותה השיב לה בפתיחות וגילוי לב. לבקשתה הוא החל להצטרף אליה לקניות שבהם היא רכשה לו משחקים למחשב. ככל שהתקרבה לעולמו המחסומים הוסרו והתקשורת השתפרה. מערכת היחסים הטובה שרקמה עם האב יצרה קירבה מחודשת עם ילדיה, ונוצרה מציאות חדשה.