הסיבות ללמוד לתואר ראשון נעשים מתוך רצון להוסיף דעת, להרחיב אופקים לרכוש מקצוע
אך גם לחץ משפחתי.
"אני כל כך מקנא בחברים שלי שיודעים מה הם רוצים ולומדים כעת"
כך הציג דניאל את הבלבול שחווה, הוא כמעט בן 28 ועדיין לא החליט "כל פעם יש לי רעיון חדש, הרבה תחומים מעניינים אותי". זה מס" שנים שהוא מתלבט, ההורים האיצו בו ללמוד לפחות ל"תואר ראשון" כדי שיוכל למצוא עבודה ראויה ולהתקדם בחיים.
זה לא היה המקרה הראשון שנתקלתי, הורים מבקשים שאעזור לילד לבחור מה ללמוד לתואר ראשון ואתם יודעים מה, לא לכל אחד מתאים ללמוד לתואר. כך גם היה במקרה של דניאל.
באבחון הגרפולוגי זיהיתי בכתב ידו דמיון מפותח, חשיבה יצירתית אך עם ריכוז תנודי אך עם יכולת לימוד בהתנסות ולא בלמידה מופשטת. מה גם שהייתה לו נטייה לשנות ולגוון.
באבחונים הגרפולוגיים התעסוקתיים אני נתקלת לא פעם באנשים יצירתיים, עם יכולת ביטוי גבוהה בכתב בע"פ, הם בעלי יכולת שכנוע גבוהה, שופעי רעיונות ויצירתיות גבוהה עם
מוטיבציה ושאיפות, דווקא קורסים מקצועיים קצרים ולימודים בהתנסות מתאים להם ביותר.
המודעות של ההורים כאן חשובה, חשוב לעשות אבחון לילד ולהבין מה היכולות ..
וכשמבינים מרפים, הילד לא נמצא בלחץ של ההורים, יכול להתרכז ולבחור ויש רבים ואפילו מבוקשים: כמו גרפיקה, מכירות מקצועות העיצוב ועוד..
וכשהכיוון התעסוקתי ברור, הביטחון והדימוי עצמי של הילד גובר, הוא פחות יסבול ממצבי רוח וזה עשוי לשפר את המצב חברתי ואפילו במציאת זוגיות.
חשוב להבין גם אם המקצוע שבוחרים אינו "נחשב" מספיק או עם פוטנציאל השתכרות לא גבוה,
יש חשיבות ליכולת הביטוי ולעשייה, כשאדם מתעסק במה שהוא אוהב ומאפשר את ביטוי כישוריו ויכולותיו הוא יכול להגיע להישגים יוצאי דופן.